ונציה, פאלאצו דאריו, 1908: שיש מעל מים כחולים-ירוקים
הארמון על שפת המים
ונציה, פאלאצו דאריו של קלוד מונה מקרב את חזית הארמון אל המים. קירות בגווני ורוד חיוור ושמנת ממלאים את חלקו העליון של הבד. מתחתם נפרשות משיחות כחולות-ירוקות על פני התעלה. האדריכלות מסתיימת בקו כהה סמוך לאמצע התמונה, וצבעיה ממשיכים אל ההשתקפויות שמתחתיה.
מונה צייר את הנוף הזה ב-1908. מכון האמנות של שיקגו מסביר שהוא היסס לצייר את ונציה מפני שכבר היו לעיר דימויים רבים כל כך. במהלך הביקור משכו את תשומת לבו הצבע והאווירה שלה. כאן מספק בניין מזוהה צורות חוזרות שאפשר לעקוב אחריהן גם ככתמי צבע.
המוזיאון מונה את המידות 66.2 × 81.8 ס"מ (26 1/16 × 32 3/16 אינץ'); עם מסגרת: 79.7 × 94 × 6.1 ס"מ (31 3/8 × 37 × 2 3/8 אינץ'). הבד אופקי, גובהו 66.2 ס"מ ורוחבו 81.8 ס"מ. מידות המסגרת נרשמו בנפרד וכוללות עומק; הן מתארות את התצוגה המוזיאלית ולא את משטח הציור.
הארמון מזוהה בזכות חזית השיש המעוטרת שלו, ובכללה עיטורים עגולים בין הפתחים המקושתים. מונה מותיר את הצורות הללו קריאות בעודו מרכך את קצוותיהן באמצעות משיחות סמוכות. אפשר לבחון את האפקט בחלונות המצוירים ובמים, בלי לשחזר שעה מדויקת, לוח זמנים או שיחה מתוך ביקורו.
עיגולים, קשתות והשתקפויות שבורות
עיטורי שיש עגולים תופסים את הקיר בין החלונות. טבעותיהם החיוורות כולאות אזורים כחולים וסגולים קרים יותר, שלעתים יש בהם סימן חם יותר סמוך למרכז. עיגולים דומים שבים ומופיעים בגבהים שונים. הם מפריעים לחלקים המלבניים של החזית ומעניקים לקיר סדר שנשאר מזוהה גם במקום שבו קצוות בודדים מיטשטשים.
החלונות יוצרים קבוצות אנכיות כהות יותר. ראשיהם המקושתים יושבים מעל פתחים צרים, מופרדים בתמיכות חיוורות ודקות. בתוך כמה מן הצללים מופיעות משיחות ורודות וסגולות. הניגוד עם הקיר הבהיר יותר מתאר את הפתחים, בעוד הסימנים שמסביב מותירים אותם מחוברים לשאר משטח הציור.
סירה צרה שוכבת סמוך לבסיס החזית. עקומתה הכהה פוגשת את קו המים מתחת לפתחים המרכזיים. צורתה נבדלת מן הסימנים האנכיים שבחלונות ומן המשיחות האופקיות על פני התעלה. היא מספקת קצה מעוקל קטן בתוך הגאומטריה הגדולה יותר של הבניין.
המים בנויים מסימנים אופקיים חופפים בטורקיז, בכחול ובירוק, ובהם מעברים ורודים וצהובים המשולבים ביניהם. אחדים מהם הולכים אחרי צבעים גבוהים יותר על החזית; אחרים מפריעים להם. ההשתקפות אפוא שונה מציור הפוך של הארמון. אפשר לזהות את מקורה האדריכלי בלי להתאים כל חלון לקו מתאר נפרד בהשתקפות.
בניין הנראה מבעד לצבעו
הקיר מימין בהיר יותר ופחות מעוטר מן החזית המרכזית. רחוק יותר ימינה נעשות הצורות השכנות קרות וכהות יותר. השינויים הללו מונעים מן הארמון לתפוס את כל הנוף כמלבן מבודד אחד. הבניינים נפגשים בזוויות שונות, ומעליהם נראית רצועה צרה של שמים חיוורים.
דקלי בורדיגרה של מונה מציע מבט אחר על סביבה ים-תיכונית. עלי דקל גבוהים והרים רחוקים מארגנים את הסצנה ההיא. פאלאצו דאריו לעומת זאת מקרב את הצופה אל חזית מעוטרת. אפשר לעקוב אחר ההבדלים דרך המקום הנראה לעין, בלי לייחס לשתי היצירות סיפור משותף על רגשותיו של מונה.
גם גשר מעל בריכת נימפיאות מלא בהשתקפויות. שם מתקמר הגשר מעל מים שגדלים בהם צמחי מים; כאן מתרוממים קירות שיש מתוך תעלה. השוואת הצורות המשתקפות מקלה לתאר כל אחד מן המקומות, ובמיוחד את ההבדל בין חלונותיו החוזרים של הארמון ובין הצומח המקיף את הבריכה.
הציור בשיקגו ומידותיו
המקור נמצא במכון האמנות של שיקגו, מספר רישום 1933.446. הרשומה שלו מזהה את מונה כאמן, נוקבת בתאריך 1908 ומציינת את המדיום כשמן על בד. פרטים אלה מקבעים את הציור המסוים הזה של פאלאצו דאריו לצד הסידור הנראה לעין של עיגולי השיש והחלונות המקושתים.
כותרת המתייחסת לוונציה או לארמון אינה מספיקה כדי לזהות כל תצלום. יש להתאים את הסידור השלם, ובכללו הקיר השכן מימין, המים שמתחת לחזית והסירה הצרה סמוך לבסיסה. חיתוך לחלונות המרכזיים בלבד יסיר חלק מן האדריכלות ואזור נכבד של השתקפות.
אפשר לעיין בקטלוג של המוזיאון ובמידע העדכני על הביקורים לפני נסיעה. הבעלות של האוסף אינה מבטיחה שהציור יישאר מוצג באולם אחד. לגבי מידות, יש להפריד בין רשומת הבד לרשומת החפץ הממוסגר: המסגרת הנקובה של המוזיאון שייכת לתצוגת המקור, ולא להזמנת רפרודוקציה חדשה.
החזית והתעלה בשלמותן
הגרסה העיקרית המוצעת בעמוד המוצר של פאלאצו דאריו היא רפרודוקציית שמן מצוירת ביד על בד. כמו כן זמין הדפס קנבס. מהדורת השמן מצוירת מחדש, ואילו ההדפס משעתק את התמונה בדיו. סימנים הנראים בצילום הייחוס אינם הופכים את שני המשטחים הפיזיים לזהים.
יש לשמור על המים כמו גם על הארמון כאשר משווים רפרודוקציה לצילום הייחוס. חיתוך שמגדיל את החלונות מקטין גם את שדה המשיחות הכחולות-ירוקות שמתחת. האיזון בין החזית המוצקה ובין ההשתקפויות השבורות תלוי בשטחים היחסיים שלהן בתוך הקומפוזיציה האופקית השלמה.
יש להיעזר במידות אפשריות ואפשרויות תצוגה כדי לתכנן את ההזמנה. הבד של המוזיאון הוא בגובה 66.2 ס"מ וברוחב 81.8 ס"מ; מידות הרפרודוקציה והמסגרות המוצעות הן בחירות נפרדות. יש לבדוק את המידות המוגמרות מול הקיר. תצוגה דיגיטלית אינה יכולה להבטיח שנורה מסוימת תשנה את הוורוד או את הטורקיז באופן מוגדר.
שאלות על הנוף של פאלאצו דאריו
מתי צייר מונה את פאלאצו דאריו?
מכון האמנות של שיקגו מתארך את הציור הזה, שמן על בד, לשנת 1908. מספרו באוסף הוא 1933.446. החזית החיוורת, עיטורי השיש העגולים והתעלה מייחדים את הנוף המשוחזר כאן.
מה הם העיגולים על הבניין?
הם חלק מעיטור השיש של הארמון. בתמונה מקיפות טבעות עגולות חיוורות מרכזים בצבעים קרים יותר, בין הפתחים המקושתים הכהים יותר ומסביבם.
האם מידות המקור כוללות את מסגרת המוזיאון?
לא. הבד הוא 66.2 על 81.8 ס"מ. החפץ הממוסגר, שנרשם בנפרד, הוא 79.7 על 94 על 6.1 ס"מ. למסגרת שנבחרה לרפרודוקציה יש מידות מוגמרות משלה.
האם הרפרודוקציה מצוירת ביד?
רפרודוקציית השמן העיקרית מצוירת ביד על בד. הדפס קנבס הוא חלופה. יש לבחור את המדיום המבוקש בעמוד המוצר המקושר לפני בחירת המידה והגימור.
עוד מהאוסף הזה
הביאו את הציור הזה הביתה
בחרו רפרודוקציית שמן מצוירת ביד לגימור מכחול אמיתי, או הדפסת קנבס ארכיוני לגרסת תמונה חדה בסגנון מוזיאון. כל גודל שומר על הפרופורציות המקוריות.
צפייה ביצירה ובאפשרויות
קריאה נוספת
אימות המקור בThe Art Institute of Chicago רשומת אוסף והמשך ליצירות קשורות בקטלוג.



